התיק אותו אסקור הפעם הוא תיק מעניין מאד מפני שהתובע תבע את הבנק בהליך של תביעה קטנה - צעד לא נפוץ ומאד מקורי, וגם מפני שהתובע זכה (באופן חלקי) בתביעתו נגד הבנק.
מר נדב פינבוק הוא אזרח ישראלי תושב חוץ, שפתח חשבון בבנק בנק מזרחי טפחות. ככל הנראה כאשר הוא פתח את החשבון הוא ישב מול עובד של הבנק והעובד שאל אותו שאלות ומילא את הפרטים בטפסים, מפני שלאחר זמן התברר כי במקום אחד בטופס נרשם שמר פינבוק הוא תושב חוץ, ובמקום אחר בהמשך אותו טופס עצמו, נרשם שמר פינבוק הוא תושב ישראל.
מר פינבוק פתח בבנק מספר פקדונות, ולאחר זמן נתן הוראות למכור אותם בשלבים. לאחר מכירת הפיקדון הראשון התברר למר פינבוק כי הוא חוייב במס על רווחי הפיקדון, בעוד שבהיותו תושב חוץ הוא פטור ממס.
הוא פנה לבנק והבנק אמר לו שבפרטי החשבון הוא מופיע כתושב ישראל. כדי לשנות את מעמדו לתושב חוץ כפי שהוא באמת (ועל כך אין ולא היתה מחלוקת) הוא התבקש למלא טופס תושבות מס והוא אכן מילא אותו. חמישה חודשים לאחר שמילא את הטופס הוא קבל סוף סוף הודעה מהבנק על כך שהבנק עדכן את מעמדו לתושב חוץ.
בין לבין, בתוך אותם חמישה חודשים שבהם מר פינבוק המתין שהבנק יקלוט את הטופס שלו וישנה את מעמדו לתושב חוץ, הוא מכר עוד שני פקדונות, וגם עליהם שילם מס.
לאחר שהוא כבר קבל את ההודעה על שינוי מעמדו הוא מכר את הפיקדון הרביעי, וגם עליו חויב במס.
סך כל המס שהוא חוייב בו על הפקדונות היה 17,397 ש"ח.
במקביל לעניין מכירת הפקדונות היה למר פינבוק עניין נוסף: היה לו בבנק סכום של 250,000 אירו, והוא רצה שהבנק יעביר את הכסף הזה לחו"ל. הבנק גובה עמלה על העברות מעל 50,000 אירו ולכן מר פינבוק סיכם עם הבנק על כך שיתבצעו חמש העברות של 50,000 אירו כל אחת, וכך העברת כל הסכום תהיה פטורה ממס. בפועל הבנק ביצע שתי העברות של 50,000 אירו, ועוד העברה אחת של 155,000 אירו, עליה חויב מר פינבוק בעמלה של 300 אירו.
מר פינבוק טען שבעניין מכירת הפקדונות הבנק התרשל כאשר פתח לו את החשבון, בכך שרשם במקום אחד בטופס שהוא תושב חוץ ובמקום אחר שהוא תושב ישראל; הבנק התרשל שוב כאשר משתי האפשרויות בחר לרשום אותו כתושב ישראל במקום לברר איתו מה האפשרות הנכונה; הבנק התרשל כאשר לקח לו חמישה חודשים כדי לקלוט את טופס תושבות המס ולעדכן את מעמדו כתושב חוץ ולכן נגבה ממנו מס על המכירה השניה של הפקדונות שהיתה בתוך אותם חמישה חודשים; והבנק התרשל כאשר לאחר שסוף סוף מעמדו עודכן, הוא בכל זאת ניכה ממנו מס ישראלי.
בעניין העברת הכספים טען מר פינבוק שהבנק התרשל כאשר ביצע העברה של 155,000 אירו במקום שלוש העברות של 50,000 אירו כפי שסוכם.
על כל ההתרשלויות האלה מר פינבוק הגיש תביעה בסכום של 37,700 ש"ח וטען שהבנק הפר את האמון כלפיו.
בית המשפט פסק:
לגבי מכירת הפקדונות, הבנק אכן אחראי לטעות ולגביית המס שפינבוק לא היה חייב בו כלל, אבל מצד שני פינבוק היה להקטין את נזקיו על ידי פנייה לרשות המסים לקבלת החזר. לא רק שהוא לא עשה כן, אלא שגם לאחר שבית המשפט הציע לו לפנות לרשות המסים הוא הודיע שהוא מסרב לעשות כן. מכיוון שהתובע לא שיתף פעולה עם חובת הניזוק להקטין את נזקו, פסק לו בית המשפט פיצוי מופחת של 10,000 ש"ח בלבד.
לגבי העברת הכספים פסק בית המשפט כי הבנק יפצה את מר פינבוק על מלוא העמלה שנגבתה עקב ההעברה השגויה בסך 1,150 ש"ח.
מר פינבוק תבע גם פיצוי על עוגמת נפש בסך של כ- 11,000 ש"ח על שני המקרים יחד. בית המשפט דחה את התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש וכתב: "אשר לעוגמת הנפש לה טוען התובע, איני מוצאת לנכון לפסוק פיצוי בגין רכיב זה, שכן בהתאם להלכה הפסוקה פיצוי בגין נזקים שאינם ממוניים ייפסק במשורה, ובענייננו לא התרשמתי כי נגרמה לתובע עגמת נפש של ממש המצדיקה מתן פיצוי בנסיבות העניין".
בסך הכל חויב הבנק לשלם למר פינבוק סכום כולל של 11,150 ש"ח וכן הוצאות משפט בסך 500 ש"ח.
מה למדנו מפסק הדין הזה?
שאפשר לתבוע בנק בתביעות קטנות (וגם לזכות); שהתובע לא יזכה בסעד (או למצער – לא יזכה במלוא הסעד) אם לא ביצע את הפעולות שביכולתו לבצע כדי להקטין את נזקו; ושכדי לתבוע עוגמת נפש צריך ראיות מוצקות לאותה עוגמת נפש. מהן הראיות האלה? על כך בפעם אחרת בע"ה.
ת"ק 19925-08-24 פינבוק נ' בנק מזרחי טפחות,
כב' השופטת נורית טביב מזרחי,
ניתן ביום 02-01-25.
נשמח אם תעשו לנו לייק ותשתפו!
מידע נוסף תוכלו למצוא כאן: https://bit.ly/3BS1RCX
#בנק_מזרחי #תושב_חוץ #תושב_ישראל #תושבות_מס #חובת_הניזוק_להקטין_את_נזקו #עוגמת_נפש #תביעה_קטנה #נורית_טביב_מזרחי 2
Comments