האם יכול להיות שבנק יבקש מבית המשפט להקטין את סכום התביעה נגד הלקוח? מדוע שיעשה דבר כזה? ומה צריך לקרות כדי שהוא יקבל חזרה את האגרה? מסתבר שלפעמים קורה הבלתי צפוי ובנק מבקש להקטין את סכום התביעה. מה האינטרס שלו? כל התשובות בפוסט הזה. עשו לנו לייק ושתפו בבקשה.
לבני הזוג נוימרק היה חוב לבנק הפועלים, ובנק הפועלים הגיש נגדם תביעה בבית המשפט על סכום החוב. לאחר זמן מה, בנק הפועלים הגיש לבית המשפט בקשה להפחית את סכום התביעה.
מה קרה? הבנק תפס רכב שהיה משועבד לו, מכר את הרכב במכירה פומבית, ואת הסכום שהבנק קבל במכירה הזו הבנק ביקש להפחית מסכום התביעה המקורי.
כמובן שזו חובתו של הבנק להודיע לבית המשפט אם חלק מסכום התביעה נפרע בעקבות הליכי גבייה, ובאותה מידה הבנק היה צריך להודיע לבית המשפט אם בני הזוג נוימרק היו באים ופורעים חלק מהחוב שלהם או שמישהו אחר היה בא לבנק ופורע עבורם חלק מהחוב; אולם לבנק היה כאן עוד אינטרס.
כאשר מגישים תביעה, צריך לשלם אגרת בית משפט. אגרת בית המשפט היא התשלום שהאזרח משלם לרשות עבור השירות של ניהול המשפט, בדיוק כפי שאילו היה הולך לבורר או מגשר, היה משלם לו עבור ניהול ההליך.
מה ההבדל בין מס ואגרה? מס הוא תשלום לממשלה עבור שירות לא מסוים (כלומר, אנחנו משלמים לממשלה והממשלה תשתמש בזה לפי הבנתה), ואגרה היא תשלום עבור שירות מסוים – במקרה שלנו ניהול משפט.
האגרה משולמת לפי סכום התביעה – 1.25% מסכום התביעה בהגשתה, ועוד 1.25% לפני דיון ההוכחות הראשון, ולכן לבנק היה אינטרס להקטין את סכום התביעה, ובמקביל לרשות לתקן את כתב התביעה כך שהסכום בו יהיה נמוך יותר, הוא גם ביקש החזר אגרה ששילם בפתיחת ההליך.
תקנה 10(ד) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007, מורה כך:
"התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של הקטנת הסכום הנתבע בתובענה לסכום קצוב או של המרת הסעד הנתבע בסעד שסכום האגרה בעדו נמוך יותר, וטרם הסתיימה ישיבת קדם המשפט השנייה, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי יוחזר ההפרש בין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המקורי לבין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המתוקן, כולו או חלקו".
בית המשפט קבע כך:
"בפסיקת בתי המשפט נקבע כי הנחת היסוד היא כי כל הליך משפטי מחויב בתשלום אגרה וזאת על מנת לאפשר למערכת בתי המשפט ליתן שירות לכל בעלי הדין ולמנוע הליכי סרק".
במילים אחרות: לולא היתה אגרה על הגשת תביעות, ואילו הגשת תביעות היתה בחינם, בתי המשפט היו טובעים בתביעות חסרות שחר שנועדו רק להציק למישהו.
"הגשת תביעות כספיות מופרזות עשויה לאפשר "מניפולציות" ולהכביד על הצד שכנגד ולכן התאמת גובה האגרה לסכום המבוקש מלכתחילה נועדה לעודד את בעלי הדין לתבוע את הסכום הריאלי כבר בפתח ההליך".
כלומר – צריך להיזהר ממצב שבו אדם פותח תביעה על סכום עצום ומשלם את האגרה, ואחרי שהצד השני שוכר עורך דין מהשורה הראשונה ומשלם לו סכום גבוה, התובע מבקש להקטין את סכום התביעה ולקבל את האגרה חזרה. זוהי המניפולציה עליה מדבר בית המשפט, שבגללה לא בכל מקרה של הקטנת סכום תביעה תוחזר האגרה.
"לפיכך, לא בכל מקרה בו מתוקן כתב התביעה יורה בית המשפט על השבת הפרש האגרה. נדרשים לכך טעמים מיוחדים שיירשמו".
"טעמים מיוחדים שירשמו" פירושו בשפה פשוטה – בית המשפט צריך להשתכנע שהמהלך של הקטנת סכום התביעה ובקשת החזר אגרה אינם חלק ממניפולציה, אלא נעשו בשל נסיבות שלא היו ידועות בפתיחת ההליך ובתום לב.
שימו לב שהנימוקים של בית המשפט מכוונים בדיוק לנקודות האלה:
"אני סבור כי במקרה הנדון אף מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו: ... ראשית, הבקשה הוגשה בשלב דיוני מוקדם, עוד בטרם הוגש כתב הגנה; שנית, הטעמים הניצבים ביסוד הבקשה נובעים מאירועים שהתרחשו לאחר הגשת כתב התביעה וזאת במסגרת הליך הוצל"פ במסגרתו נזקף לזכות התובע סכום נוסף כתוצאה ממימוש רכב.
טעמים אלו מלמדים, לכאורה, כי תיקון כתב התביעה והקטנת הסכום נבעו מאירועים חיצוניים ומהותיים שאירעו במסגרת הליכי גבייה המתנהלים כנגד הנתבעים ואין בהם משום ניסיון לביצוע מניפולציה, או כי מדובר בתובענה שהוגשה בסכום מופרז מלכתחילה".
במילים אחרות: לפי ההנמקה של בית המשפט הנכבד, בכל פעם שהקטנת סכום התביעה נובע מאירוע שאירע אחרי הגשת התביעה, לא היה ידוע ולא היה יכול להיות ידוע בזמן הגשת התביעה, אזי האירוע הזה יחשב כאירוע בתום לב אשר שולל את האפשרות למניפולציה או לשימוש לרעה בכלי של התביעה.
ת"א 32029-12-24 בנק הפועלים בע"מ נ' נוימרק ואח'
בית משפט השלום בפתח תקווה,
כב' השופט איתי שרון.
Comments